מילון מונחים

חיפוש מונח, שם בעברית או איות חלופי

התאמות: 71 / 71

א

אותיות הפתק (Ballot letters): כל רשימה מתמודדת תחת צירוף קצר של אותיות עבריות שמודפס על הפתק שלה, וועדת הבחירות המרכזית מפרסמת את הספירה לפי האותיות האלה ולא לפי שם המפלגה. ב-2022 נשאה עמודת הליכוד בקובץ התוצאות של הוועדה את הכותרת מחל. (מקור: Central Elections Committee, 8 בנובמבר 2022)ראו גם: כיצד ישראלים מצביעים, תוצאות.
אזרחי ישראל הפלסטינים (Palestinian citizens of Israel): המונח של האתר לערבים מוסלמים, ובהם הבדואים בנגב, ולערבים נוצרים שהם אזרחי ישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה ומקורות אחרים כותבים "אזרחי ישראל הערבים" או "ערבים". המכון מנה 1,595,300 אזרחים ערבים מחוץ למזרח ירושלים בסוף 2020, 17.2% מהאוכלוסייה, נתון שכולל את הדרוזים. (מקור: Israel Democracy Institute, 17 במרץ 2022)ראו גם: Palestinian citizens of Israel, דרוזים, Who votes, and who doesn't.
אחוז החסימה (Electoral threshold): רשימה צריכה לפחות 3.25% מהקולות הכשרים כדי לזכות במנדטים, וזה הכלל מאז הבחירות של 2015. ב-2022 המשמעות הייתה 154,855 קולות. קולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה נשמטים לפני חלוקת המנדטים. (מקור: Israel Democracy Institute, 16 במרץ 2026)ראו גם: מקולות למושבים, סקרים.
אי-אמון קונסטרוקטיבי (Constructive no-confidence): הכלל להפלת ממשלה מכהנת בישראל: הצעת אי-אמון מתקבלת רק אם 61 חברי כנסת תומכים בממשלה חלופית, ונוקבים בשם ראש הממשלה שלה, בשאר השרים ובקווי היסוד שלה. המכון הישראלי לדמוקרטיה מכנה את המנגנון "מהנוקשים בעולם". (מקור: Israel Democracy Institute, 6 באפריל 2022)ראו גם: Forming a government.
אינתיפאדה (Intifada): השם שניתן להתקוממויות הפלסטיניות נגד הכיבוש הישראלי. הראשונה פרצה בדצמבר 1987 ונמשכה עד הסכמי אוסלו ב-1993; לפי ספירת אל-ג'זירה, "יותר מ-100 ישראלים נהרגו בידי פלסטינים" ו"לפחות 1,000 פלסטינים נהרגו בידי כוחות ישראליים". השנייה פרצה בספטמבר 2000 (ראו ציר הזמן). (מקור: Al Jazeera, 8 בדצמבר 2023)ראו גם: ציר זמן, The West Bank and annexation, Who votes, and who doesn't.
אשכנזים (Ashkenazi)אשכנזיash-ke-nah-ZEE: יהודים שמשפחותיהם מוצאן בעיקר במרכז אירופה ובמזרחה; ביחיד: אשכנזי. לפי מכון פיו, "שני שלישים מהאשכנזים מגדירים את עצמם יהודים חילונים", לעומת 32% מהספרדים והמזרחים. (מקור: Pew Research Center, 8 במרץ 2016)ראו גם: Secular Israel, Masorti Israel.

ב

בג"ץ (High Court of Justice): שמו של בית המשפט העליון כשהוא דן בעתירות נגד פעולות השלטון. בית המשפט משמש גם ערכאת ערעור עליונה וגם ערכאה ראשונה בעניינים מינהליים, כך שאזרחים וארגונים יכולים לעתור נגד הממשלה ישירות לפניו. בסיקור באנגלית נכתב לרוב "the High Court"; באתר הזה נכתב בית המשפט העליון. (מקור: Israel Democracy Institute, 14 בפברואר 2023)ראו גם: Courts and the judicial overhaul.
בדואים (Bedouin): מבקר המדינה מנה כ-325,000 בדואים בנגב בסוף 2023, כ-20% מאוכלוסיית האזור. לפי הערכתו, "האוכלוסייה הבדואית בפזורה", הכוללת את הכפרים הבלתי מוכרים, מונה 70,000 עד 90,000 איש. (מקור: Jerusalem Post (State Comptroller report), 28 באפריל 2026)ראו גם: Palestinian citizens of Israel.
ביבי (Bibi): כינויו של בנימין נתניהו מאז ילדותו. ביולי 2019 עקף את דוד בן-גוריון והפך לראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן בתולדות ישראל, 4,876 ימים. הוא כיהן לראשונה בשנים 1996 עד 1999, ושוב מ-2009. (מקור: Times of Israel, 20 ביולי 2019)ראו גם: מפת המפלגות.

ג

גיוס חרדים (Haredi draft): המחלוקת על גיוס גברים חרדים, שבמשך רוב שנות המדינה יכלו לדחות את שירותם כל עוד למדו בישיבה במשרה מלאה. ביוני 2024 קבע הרכב של תשעה שופטים בבית המשפט העליון, פה אחד, ש"אין בסיס חוקי להימנעות מגיוס תלמידי ישיבות". בשיח הישראלי מכונים גברים שאינם מתייצבים "משתמטים"; באתר הזה נכתב תלמידי ישיבות שלא התייצבו. (מקור: Times of Israel, 25 ביוני 2024)ראו גם: The Haredi draft, Haredim.

ד

דרוזים (Druze): עדה דתית שמסורתה, בלשון מכון פיו, "משלבת יסודות מהאסלאם, מההינדואיזם ואפילו מהפילוסופיה היוונית הקלאסית". בישראל הדרוזים הם כ-2% מהאוכלוסייה, ורובם בצפון. בשונה מרוב האזרחים המוסלמים והנוצרים, גברים דרוזים משרתים בצבא: כשישה מכל עשרה אמרו לפיו ששירתו (45%) או שהם משרתים כעת (15%). (מקור: Pew Research Center, 21 במרץ 2016)ראו גם: דרוזים.
דתיים לאומיים (Dati leumi)דתי לאומיdah-TEE leh-oo-MEE: יהודים דתיים-לאומיים, שנקראים גם ציונים דתיים: שומרי מצוות ומשולבים לגמרי במדינה הציונית, כולל בשירות הצבאי. בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2026, 12.4% מהיהודים הבוגרים הגדירו את עצמם "דתיים", הקטגוריה הרשמית הקרובה ביותר לקבוצה הזאת. אין לבלבל עם מפלגת הציונות הדתית. (מקור: Ynet (Central Bureau of Statistics), 3 בספטמבר 2026)ראו גם: Religious Zionists.

ה

האופוזיציה (Opposition): המפלגות בכנסת שאינן חלק מהממשלה. בראשה עומד ראש האופוזיציה, בדרך כלל מהסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה, בתפקיד שיש לו סמכויות ומעמד מיוחדים. (מקור: Israel Democracy Institute, 29 באפריל 2026)ראו גם: Forming a government, מפת המפלגות.
הגדה המערבית (West Bank): השטח שממערב לנהר הירדן שישראל כבשה במלחמת 1967 ומחזיקה בו מאז בכיבוש צבאי (ראו שטח כבוש). זה השם שבו האתר משתמש; בשיח הפנימי בישראל השטח נקרא בעיקר בשמו המקראי, יהודה ושומרון. (מקור: Times of Israel, 25 באפריל 2018)ראו גם: The West Bank and annexation, Settlers, מפת ההצבעה, Who votes, and who doesn't.
הגוש (The bloc): המפלגות שתומכות בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. ב-2022 סך הקולות של הגושים היה "כמעט זהה", אבל המחנה שלו זכה ב"רוב ברור של 64 מנדטים". באתר הזה הרשימות מחולקות לגוש נתניהו, לגוש האופוזיציה (המפלגות הציוניות), לרשימות שמחוץ לגושים ולרשימה המשותפת ורע"ם. החלוקה הזאת משמשת לניתוח הסקרים ואינה מעידה על הסכם קואליציוני. (מקור: Israel Democracy Institute, 8 בנובמבר 2022)ראו גם: מפת המפלגות, סקרים, תוצאות.
ההתנתקות (Gaza disengagement): הנסיגה הישראלית מרצועת עזה ב-2005, שבמסגרתה פונו יותר מ-8,000 ישראלים מ-21 התנחלויות, ובהן יישובי גוש קטיף. השטח הועבר לרשות הפלסטינית, וחמאס השתלט עליו ב-2007. (מקור: Ynet, 2 באוגוסט 2025)ראו גם: The war and the hostages, Settlers.
הוועדה לבחירת שופטים (Judicial Selection Committee): הוועדה בת תשעת החברים שממנה את השופטים, ובה נציגים פוליטיים של הקואליציה והאופוזיציה, שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. חוק שעבר ב-27 במרץ 2025, ושייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה, מחליף את נציגי הלשכה בעורכי דין שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה, ומבטל את השפעת השופטים על בחירת שופטי העליון. (מקור: Times of Israel, 27 במרץ 2025)ראו גם: Courts and the judicial overhaul.
היועץ המשפטי לממשלה (Attorney general): היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה הפלילית, מייצג את המדינה ואת האינטרס הציבורי בבתי המשפט ומייעץ לממשלה "כפרשן המוסמך של הדין". הצעות לפצל את התפקיד נדונות כבר שנים. הממשלה ניסתה להדיח את היועצת המשפטית המכהנת, אבל פסיקות של בית המשפט העליון עצרו את הליכי הפיטורים. (מקור: Israel Democracy Institute, 15 באפריל 2026)ראו גם: Courts and the judicial overhaul.
הכנסת (Knesset)כנסתKNEH-set: בית המחוקקים של ישראל, 120 חברים (חברי כנסת), בלי בית שני. הבחירות אמורות להתקיים כל ארבע שנים, אבל בין 1996 ל-2022 הן נערכו בממוצע כל 2.4 שנים. (מקור: Israel Democracy Institute, 29 באפריל 2026)ראו גם: מקולות למושבים, Forming a government.
המנדט להרכבת הממשלה (Mandate to form a government)מנדטman-DAHT: המשימה להרכיב ממשלה, שהנשיא מטיל על אחד מחברי הכנסת אחרי הבחירות. זה דבר אחר מ"מנדט" במובן של מושב בכנסת (ראו מנדט). החוק אינו קובע כלל לבחירה. בדרך כלל הנשיא בוחר בראש המפלגה הגדולה ביותר, "אך אין זו חובה כלל ועיקר"; מה שקובע הוא למי יש הסיכוי הטוב ביותר לזכות באמון הכנסת. (מקור: Israel Democracy Institute, 15 באפריל 2026)ראו גם: Forming a government, /government.
המעטפות הכפולות (Double-envelope votes): קולות שהוטלו בכל מקום אחר מלבד הקלפי שאליה שויך הבוחר, ובלשון הרשמית "מעטפות חיצוניות". רובם של אנשי כוחות הביטחון שמוצבים רחוק מהבית, והשאר של מאושפזים ועובדים בבתי חולים, אסירים ועצורים, נציגים דיפלומטיים בחו"ל, דיירי מעונות לגיל השלישי ואנשים עם מוגבלות. (מקור: Israel Democracy Institute, 2 בנובמבר 2022)ראו גם: כיצד ישראלים מצביעים, תוצאות.
הנכבה (Nakba): "האסון": השם שהפלסטינים נותנים לעקירתם ההמונית ב-1947–49. עד המחצית הראשונה של 1949, "לפחות 750,000 פלסטינים בסך הכול גורשו בכוח או נמלטו אל מחוץ למולדתם", לפי אל-ג'זירה. הפלסטינים מציינים אותה מדי שנה ב-15 במאי. (מקור: Al Jazeera, 23 במאי 2017)ראו גם: A Palestinian state and the 2026 vote, Who votes, and who doesn't, ציר זמן.
הסטטוס קוו (Status quo): ההסדר ביחסי דת ומדינה שמקורו במכתב של דוד בן-גוריון מ-1947 למפלגה החרדית אגודת ישראל, שהבטיח שהמדינה החדשה תתחשב בצרכים הדתיים היהודיים בענייני שבת, כשרות ודיני אישות. למכתב לא היה תוקף חוקי, אבל "הסטטוס קוו" הוא עדיין השם להסדרים שבאו בעקבותיו. (מקור: Israel Democracy Institute, 2 במרץ 2017)ראו גם: Religion and state.
הסכם עודפים (Surplus-vote agreement): הסכם שנחתם לפני הבחירות בין שתי רשימות. בחלוקת המנדטים העודפים שתי הרשימות נחשבות לרשימה אחת, וכך עולה הסיכוי שלהן למנדט נוסף. רק שתי רשימות יכולות לחתום יחד, וההסכם תקף רק אם שתיהן עוברות את אחוז החסימה. (מקור: Israel Democracy Institute, 30 באוקטובר 2022)ראו גם: מקולות למושבים, תוצאות.
הסכם קואליציוני (Coalition agreement): ההסכם החתום בין הסיעות שמרכיבות ממשלה. הוא קובע באילו משרדים תחזיק כל סיעה, ואת קווי היסוד והמדיניות שהממשלה תקדם. (מקור: Israel Democracy Institute, 29 באפריל 2026)ראו גם: Forming a government.
הסכמי אוסלו (Oslo Accords): ההסכמים בין ישראל לאש"ף שנחתמו ב-13 בספטמבר 1993 בידי יצחק רבין ויאסר ערפאת, והקימו את הרשות הפלסטינית. הם קבעו תקופת ביניים של חמש שנים של שלטון עצמי פלסטיני ודחו סוגיות כמו ירושלים והפליטים. אוסלו ב', ב-1995, חילק את הגדה המערבית לשטחי A, B ו-C. (מקור: Ynet, 7 בפברואר 2009)ראו גם: The West Bank and annexation, A Palestinian state and the 2026 vote, Who votes, and who doesn't.
הציונות הדתית (המפלגה) (Religious Zionism (party)): מפלגה בראשות בצלאל סמוטריץ'. לקראת 2026 סיכמו סמוטריץ' ויו"ר זהות משה פייגלין לרוץ יחד ב"גוש טכני", שלדבריהם נועד "למנוע אובדן קולות". המפלגה נבדלת מהציבור הדתי-לאומי, שאת שמו היא נושאת. (מקור: Ynet)ראו גם: מפת המפלגות, Religious Zionists.
הקו הירוק (Green Line): קו שביתת הנשק מ-1949 שמפריד בין ישראל לגדה המערבית, הגבול שהיה בתוקף לפני מלחמת 1967. ב-2022 החלה תל אביב לסמן אותו במפות שבכיתות, בניגוד לנוהג של משרד החינוך. (מקור: Times of Israel, 25 באוגוסט 2022)ראו גם: The West Bank and annexation, מפת ההצבעה.
הרבנות הראשית (Chief Rabbinate)הרבנות הראשיתha-rah-bah-NOOT ha-rah-SHEET: הרשות הדתית הממלכתית של היהודים, ובראשה שני רבנים ראשיים, אשכנזי וספרדי, שנבחרים לכהונה של 10 שנים בידי גוף בוחר של 150 חברים. היא מפקחת על הכשרות, הנישואים, הגירושים ועוד, והרבנים הראשיים מתחלפים בראשות מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול. (מקור: Jerusalem Post, 19 במאי 2024)ראו גם: Religion and state.
הרשות הפלסטינית (Palestinian Authority): השלטון העצמי הפלסטיני שהוקם במסגרת הסכמי אוסלו כגוף "זמני לכאורה"; הוא "מפעיל שלטון מוגבל" בשטחי A ו-B בגדה המערבית. הסכם הקבע היה אמור להיחתם בתוך חמש שנים, והוא טרם הושג. (מקור: Al Jazeera, 13 בספטמבר 2023)ראו גם: A Palestinian state and the 2026 vote, The West Bank and annexation, Who votes, and who doesn't.
התוכנית לשינוי מערכת המשפט (Judicial overhaul): התוכנית ששר המשפטים יריב לוין הציג בינואר 2023: למנוע מבתי המשפט להפעיל את מבחן "הסבירות" על החלטות הממשלה, לתת לממשלה רוב מובנה בוועדה לבחירת שופטים, לצמצם את הביקורת השיפוטית על חוקים, לאפשר ל-61 חברי כנסת לחוקק מחדש חוק שבית המשפט ביטל, ולאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים משלהם. (מקור: Times of Israel, 4 בינואר 2023)ראו גם: Courts and the judicial overhaul.
התוצאות הרשמיות (Official (certified) result): התוצאה הארצית שוועדת הבחירות המרכזית מאשרת בתום הספירה, כולל המעטפות הכפולות. עד אז הנתונים זמניים ועשויים להשתנות. לבחירות 2026 קבעה הוועדה את האישור ל-4 בנובמבר. (מקור: Jerusalem Post, 13 ביולי 2026)ראו גם: תוצאות, /government.
התנחלות (Settlement): לפי ההגדרה של שלום עכשיו, אחד היישובים היהודיים "שישראל הקימה אחרי 1967 מעבר לקו הירוק, על אדמות שנכבשו במלחמת ששת הימים". כ-30% מהמתנחלים הם חרדים, והם גרים בערים שנבנו עבורם, כמו מודיעין עילית וביתר עילית. (מקור: Peace Now, 1 ביוני 2009)ראו גם: Settlers, The West Bank and annexation.

ו

ועדת הבחירות המרכזית (Central Elections Committee): הגוף שמנהל את הבחירות לכנסת. בראשו עומד שופט בית המשפט העליון שבחרו שופטי בית המשפט, כיום המשנה לנשיא נעם סולברג, ובמליאתו, 31 חברים בכנסת היוצאת, יושבים נציגי הסיעות בכנסת. הוועדה מוסמכת לפסול רשימה או מועמד מטעמים שנקבעו בחוק, ובהם הסתה לגזענות. (מקור: Israel Democracy Institute, 23 ביולי 2026)ראו גם: כיצד ישראלים מצביעים, תוצאות.

ח

חוק הלאום (Nation-State Law): חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שהתקבל ברוב של 62 מול 55 ביולי 2018. בלשון החוק, "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי", ו"לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה". (מקור: Times of Israel, 18 ביולי 2018)ראו גם: Palestinian citizens of Israel, דרוזים.
חוק השבות (Law of Return): החוק מ-1950, שתוקן ב-1970, המעניק אזרחות לכל מי שיש לו לפחות סב או סבתא יהודים. הרבנות הראשית מכירה כיהודים רק במי שאמם יהודייה או במי שעברו גיור אורתודוקסי שהיא מאשרת, ולכן עולים רבים שנקלטו לפי החוק אינם יהודים בעיני הרבנות ואינם יכולים להינשא בחתונה שהמדינה מכירה בה. (מקור: Times of Israel, 4 בינואר 2019)ראו גם: ישראלים דוברי רוסית, Religion and state.
חוקי היסוד (Basic Laws): לישראל אין חוקה כתובה אחת. האספה שנבחרה לנסח חוקה הפכה את עצמה לכנסת, ובמקום זאת בחרה ב"חוקה מדורגת, שתורכב מסדרה של 'חוקי יסוד' שייחקקו במשך השנים". חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: הממשלה קובעים את כללי הבחירות ואת כללי הרכבת הממשלה. (מקור: Israel Democracy Institute, 14 בפברואר 2023)ראו גם: Courts and the judicial overhaul, Forming a government.
חיזבאללה (Hezbollah): מפלגה פוליטית וארגון חמוש שיעי שבסיסו בלבנון, בתמיכת איראן, ויש לו נציגים בפרלמנט הלבנוני מאז 1992. אחרי המתקפה שהובילה חמאס באוקטובר 2023 החל לירות רקטות, פצצות מרגמה ורחפנים מעבר לגבול. מערכה ישראלית ב-2024 החלישה אותו במידה ניכרת, והצדדים הסכימו בנובמבר 2024 על הפסקת אש בתיווך ארצות הברית. (מקור: Council on Foreign Relations, 17 באפריל 2026)ראו גם: The war and the hostages.
חילונים (Hiloni)חילוניhee-lo-NEE: יהודי חילוני; ברבים: חילונים. בספירה העדכנית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 39.6% מהיהודים בני 20 ומעלה הגדירו את עצמם חילונים: הקבוצה הגדולה ביותר, אבל לא רוב. השאר: 21.8% מסורתיים לא כל כך דתיים; 14.0% מסורתיים-דתיים; 12.4% דתיים; 11.5% חרדים. (מקור: VIN News (Central Bureau of Statistics), 9 בספטמבר 2026)ראו גם: Secular Israel.
חמאס (Hamas): תנועה פלסטינית אסלאמיסטית, יריבתה של פת"ח, מפלגתו של מחמוד עבאס. היא ניצחה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב-2006, השתלטה על עזה "בהפיכה אלימה נגד פת"ח ב-2007" ומאז שולטת בה. טיימס אוף ישראל מגדיר אותה ארגון טרור. היא הובילה את המתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 (ראו ציר הזמן). (מקור: Times of Israel, 25 באפריל 2026)ראו גם: The war and the hostages, Who votes, and who doesn't, ציר זמן.
חרדים (Haredim)חרדיםhah-ray-DEEM: היהודים המחמירים ביותר בישראל בשמירת מצוות (ביחיד: חרדי), שבאנגלית מכונים לרוב ultra-Orthodox. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2025, שפורסמו בספטמבר 2026, 11.5% מהיהודים הבוגרים הגדירו את עצמם חרדים. (מקור: Ynet (Central Bureau of Statistics), 3 בספטמבר 2026)ראו גם: Haredim, The Haredi draft.

י

יהודה ושומרון (Judea and Samaria)יהודה ושומרוןyeh-hoo-DAH veh-shom-ROHN: השם המקראי של הגדה המערבית: יהודה היא החלק הדרומי ושומרון החלק הצפוני. זה השם המרכזי בשיח הפנימי בישראל, ובעולם השטח מוכר כגדה המערבית. ב-2018 ביקש שגריר ארצות הברית, דייוויד פרידמן, להשתמש בו בהודעות רשמיות. באתר הזה נכתב הגדה המערבית. (מקור: Times of Israel, 25 באפריל 2018)ראו גם: The West Bank and annexation.
ימין ושמאל (Left and right): בישראל ימין ושמאל מוגדרים בעיקר לפי העמדות בשאלה הפלסטינית, בשאלת השטחים הכבושים ובשאלת המדינה הפלסטינית. ההשקפות הכלכליות הן ציר נפרד וחלש יותר: סקר מומחים על עמדות המפלגות ממקם את ש"ס ואת יהדות התורה בימין בשאלה הפלסטינית ובשמאל בכלכלה. (מקור: Zur and Bakker, Party Politics (CHES-Israel 2021–22))ראו גם: The American lens, מפת המפלגות.

כ

כיפת ברזל (Iron Dome): המערכת הניידת של ישראל ליירוט רקטות ופגזים לטווח קצר, בטווחים של עד 70 ק"מ. פיתוחה החל ב-2007, והסוללות הראשונות הוצבו ב-2011. בשנות התקציב 2011 עד 2015 העבירה ארצות הברית "כמעט 1.3 מיליארד דולר" לסוללות, למיירטים, לייצור המשותף ולתחזוקה. (מקור: CSIS Missile Defense Project, 13 ביולי 2021)ראו גם: The war and the hostages.

מ

מאחז (Outpost): התנחלות בגדה המערבית ללא מעמד רשמי. שלום עכשיו מגדירה מאחזים כ"התנחלויות שהוקמו בידי ממשלות ישראל מאז שנות ה-1990 באופן לא רשמי ולא חוקי". (מקור: Peace Now, 1 ביוני 2009)ראו גם: The West Bank and annexation, Settlers.
מדגמי הערוצים (Exit poll): ההערכות ששלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, כאן, חדשות 12 וחדשות 13, משדרים ברגע סגירת הקלפיות ב-22:00. אלה תחזיות של מנדטים לכל רשימה, לא ספירה, והן עשויות להיות שונות מהתוצאה הסופית. (מקור: Ynet, 1 בנובמבר 2022)ראו גם: כיצד ישראלים מצביעים, תוצאות.
מזרח ירושלים (East Jerusalem): החלק של ירושלים שישראל כבשה ב-1967 והחילה עליו את החוק, השיפוט והמינהל שלה; חוק יסוד מ-1980 הכריז ש"ירושלים השלמה והמאוחדת" היא בירתה. מועצת הביטחון של האו"ם ובית הדין הבינלאומי לצדק רואים בו שטח כבוש. ישראל, ציין בית הדין, "רואה בפלסטינים המתגוררים בו זרים" ומחייבת אותם בהיתרי תושבות. (מקור: International Court of Justice, advisory opinion (UN doc. A/78/968), 19 ביולי 2024)ראו גם: Who votes, and who doesn't, The West Bank and annexation.
מזרחים (Mizrahi)מזרחיmiz-rah-HEE: יהודים שמשפחותיהם באו מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה; ביחיד: מזרחי. בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממאי 2025, 35.2% מהיהודים הבוגרים הגדירו את עצמם מזרחים, 39.8% אשכנזים ו-15.3% מעורבים. אין לבלבל עם מסורתיים, מונח שמתאר אורח חיים דתי ולא מוצא. (מקור: Israel Democracy Institute, Democracy Index 2025, May 2025)ראו גם: Masorti Israel.
ממשלת מעבר (Transitional government): הכינוי המקובל, שאינו מופיע בחקיקה, לממשלה יוצאת שממשיכה לכהן עד שתוקם ממשלה חדשה. החוק אינו מגביל את סמכויותיה, כדי למנוע "ואקום שלטוני", אבל לממשלות מעבר "מתחם סבירות" צר יותר, והן חייבות לפעול באיפוק. (מקור: Israel Democracy Institute, 12 במאי 2026)ראו גם: /government, Forming a government.
ממשלת רוטציה (Rotation government): ממשלה עם שני ראשים, ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי, שמתחלפים בתפקידים במועד שנקבע מראש. המבנה נוצר ב-2020 לממשלה של נתניהו וגנץ, שבה השרים חולקו לשני גושים, כל אחד מזוהה עם אחד המנהיגים, ולכל אחד מהראשים הייתה זכות וטו על החלטות חשובות של האחר. (מקור: Israel Democracy Institute, 4 במאי 2020)ראו גם: Forming a government.
מנדט (Mandate (seat))מנדטman-DAHT: בסקרים ובסיקור הבחירות בישראל, "מנדט" הוא בדרך כלל פשוט מושב בכנסת, כמו במפלגה ש"צפויה להגיע למקום השני עם 19 מנדטים". אין לבלבל עם המנדט להרכבת הממשלה. (מקור: Al Jazeera, 22 בינואר 2013)ראו גם: סקרים, תוצאות.
מסורתיים (Masorti)מסורתיmah-sor-TEE: יהודים מסורתיים (ביחיד: מסורתי), שנמצאים בין החילונים לדתיים בסולם שבו משתמשים הסקרים בישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת אותם ל"מסורתיים לא כל כך דתיים" (21.8% מהיהודים בני 20 ומעלה) ול"מסורתיים-דתיים" (14%). אין לבלבל עם מזרחים. (מקור: VIN News (Central Bureau of Statistics), 9 בספטמבר 2026)ראו גם: Masorti Israel.

נ

נשיא המדינה (President): ראש המדינה, שהכנסת בוחרת לכהונה של שבע שנים ברוב מוחלט (61 חברים) בהצבעה חשאית. התפקיד ייצוגי ברובו, אבל הנשיא מטיל על אחד מחברי הכנסת את הרכבת הממשלה אחרי הבחירות, חותם על חוקים ומעניק חנינות. (מקור: Israel Democracy Institute, 25 במרץ 2014)ראו גם: Forming a government.

ס

סבב ההתייעצויות (Consultations): אחרי הבחירות מקיים הנשיא התייעצויות עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת, ואז מטיל על אחד מראשיהן את הרכבת הממשלה. למי שהוטלה עליו המשימה יש 28 ימים להרכיב ממשלה, ואפשר להאריך אותם ב-14 ימים. (מקור: Israel Democracy Institute, 15 באפריל 2026)ראו גם: /government, Forming a government.
סיפוח (Annexation): החלת החוק והמינהל הישראליים על שטחים בגדה המערבית. הכנסת לא חוקקה זאת. ב-22 באוקטובר 2025 עברה בקריאה טרומית, ברוב של 25 מול 24, הצעת חוק להחלת החוק הישראלי על "כל שטחי ההתיישבות", והיא הועברה לוועדת החוץ והביטחון. התומכים מכנים זאת החלת ריבונות; באתר הזה נכתב סיפוח. (מקור: Jerusalem Post, 22 באוקטובר 2025)ראו גם: The West Bank and annexation, Settlers, Who votes, and who doesn't.
ספירה חוזרת / ערעור לוועדת הבחירות המרכזית (Recount / appeal to the Central Elections Committee): השגה רשמית על הספירה או על התוצאה שאושרה, שמוגשת לוועדת הבחירות המרכזית. בבחירות 2026 אפשר להגיש ערעורים עד 18 בנובמבר. (מקור: Jerusalem Post, 13 ביולי 2026)ראו גם: תוצאות, כיצד ישראלים מצביעים.

ע

עיירות פיתוח (Development towns): בלשון טיימס אוף ישראל, "כ-30 עיירות פיתוח שהוקמו בשנות ה-1950 וה-1960, בעיקר בצפון ובדרום, בעיקר כדי לשכן עולים מצפון אפריקה". ביניהן שדרות, נתיבות, אופקים, דימונה, בית שאן וקריית שמונה. (מקור: Times of Israel, 30 באפריל 2019)ראו גם: Masorti Israel, מפת ההצבעה.
עילת הסבירות (Reasonableness standard): דוקטרינה שלפיה בתי המשפט יכלו לבטל החלטות של הממשלה ושל שרים שמצאו בלתי סבירות. הכנסת צמצמה אותה ביולי 2023, בחוק השני מתוכנית השינויים במערכת המשפט שעבר, אחרי תיקון ממרץ 2023 שהגביל את האפשרות להכריז על ראש ממשלה כנבצר. ב-1 בינואר 2024 ביטל הרכב מלא של 15 שופטי בית המשפט העליון את החוק ברוב של 8 מול 7. (מקור: Times of Israel, 1 בינואר 2024)ראו גם: Courts and the judicial overhaul.

פ

פיזור הכנסת (Dissolution): הכנסת יכולה לקצר את כהונתה בחוק התפזרות, שנדרשים לו 61 קולות לפחות בקריאה השלישית. היא מתפזרת אוטומטית גם אם תקציב המדינה לא אושר בזמן (בשנה רגילה, עד 31 במרץ). בשני המקרים נערכות בחירות חדשות. (מקור: Israel Democracy Institute, 12 במאי 2026)ראו גם: Forming a government.
פתק ההצבעה (Ballot slip): בישראל מצביעים בפתקי נייר. מאחורי הפרגוד הבוחר לוקח פתק מודפס אחד של הרשימה שבחר, מכניס אותו למעטפה, סוגר אותה ומשלשל אותה לקלפי. פתק שנכתב עליו, פתק קרוע או מעטפה שיש בה יותר מפתק אחד נפסלים. (מקור: Ynet, 31 באוקטובר 2022)ראו גם: כיצד ישראלים מצביעים.

ק

קואליציה (Coalition): המפלגות שמרכיבות יחד את הממשלה. אף מפלגה מעולם לא זכתה ברוב המנדטים בכנסת, ולכן כל ממשלות ישראל היו ממשלות קואליציה, של שלוש עד תשע סיעות. לממשלות שהוקמו אחרי בחירות הייתה כמעט תמיד תמיכה של 61 חברי כנסת לפחות. (מקור: Israel Democracy Institute, 15 באפריל 2026)ראו גם: Forming a government.

ר

ראש הממשלה החליפי (Alternate prime minister): תפקיד שנוצר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה ב-2020, לטובת ממשלות רוטציה. החוק מ-2020 הקים את משרד ראש הממשלה החליפי, שבו היה אמור לכהן בני גנץ 18 חודשים ולאחר מכן להעבירו לנתניהו, כדי שראש הממשלה היוצא יוכל לשמור על התואר גם אחרי שיפנה את התפקיד. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לבטל את החוק. (מקור: Times of Israel, 12 ביולי 2021)ראו גם: Forming a government.
ריבונות (Sovereignty): המילה שבה משתמשים תומכי הסיפוח: "החלת ריבונות" פירושה החלת החוק הישראלי על שטחים בגדה המערבית. כשהקבינט הרחיב בפברואר 2026 את השליטה הישראלית בקרקעות בגדה המערבית, כינה זאת בצלאל סמוטריץ' חלק מ"מהפכת הנורמליזציה והריבונות בפועל שאנחנו מובילים"; משרד החוץ כינה זאת "צעד מינהלי". באתר הזה נכתב סיפוח. (מקור: Times of Israel, 19 בפברואר 2026)ראו גם: The West Bank and annexation.
רשימה (List): מה שהישראלים מצביעים בעדו: רשימת מועמדים מדורגת של מפלגה או של איחוד מפלגות. הבוחרים אינם יכולים לשנות את הסדר, ועל הפתק עצמו אפילו לא מופיעים שמות המועמדים, מלבד לפעמים שמו של העומד בראש הרשימה. המנדטים של רשימה עוברים לשמות שבראשה, לפי הסדר. (מקור: Israel Democracy Institute, 29 באפריל 2026)ראו גם: מקולות למושבים, מפת המפלגות.

ש

שטח כבוש (Occupied): המונח שבו האתר משתמש לגבי הגדה המערבית ולגבי החלקים של עזה שבידי ישראל. חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ-2024, שאינה מחייבת, מתייחסת ל"שטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967". נתניהו השיב: "העם היהודי אינו כובש בארצו". (מקור: Times of Israel, 19 ביולי 2024)ראו גם: The West Bank and annexation, Who votes, and who doesn't.
שטח C (Area C): כ-60% מהגדה המערבית, שנמצאים בשליטה ישראלית מלאה לפי הסכם אוסלו ב' מ-1995. בשטח A (כ-18%) לרשות הפלסטינית שליטה מלאה; בשטח B (כ-22%) לרשות שליטה אזרחית ולישראל שליטה ביטחונית. (מקור: B'Tselem)ראו גם: The West Bank and annexation, Settlers, Who votes, and who doesn't.
שטחי A ו-B (Areas A and B): שני האזורים האחרים בחלוקת הגדה המערבית בהסכם אוסלו ב' מ-1995 (ראו שטח C). ההסכמים חייבו את ישראל להעביר סמכויות מסוימות בשטחי A ו-B לרשויות הפלסטיניות; בית הדין הבינלאומי לצדק קבע ב-2024 שההעברות "נותרו מוגבלות וחלקיות" ושישראל "שמרה על שליטה משמעותית בענייני ביטחון". (מקור: International Court of Justice, advisory opinion (UN doc. A/78/968), 19 ביולי 2024)ראו גם: The West Bank and annexation, Who votes, and who doesn't.
שיטת בדר-עופר (Bader–Ofer method): הכלל שלפיו מחולקים בישראל המנדטים העודפים. הוא אומץ בחוק בדר-עופר ב-1973, ואחת ממטרותיו הייתה "לחזק את המפלגות הגדולות". אחרי חלוקת המנדטים השלמים, כל מנדט עודף עובר, אחד אחרי השני, לרשימה שתחזיק אז במספר הגבוה ביותר של קולות לכל מנדט. (מקור: Israel Democracy Institute, 30 באוקטובר 2022)ראו גם: מקולות למושבים.
שלטון צבאי (Military rule): שלטונה של ישראל בפלסטינים בגדה המערבית באמצעות הצבא מאז 1967. בית הדין הבינלאומי לצדק קבע ב-2024 שישראל "החליפה במידה רבה את הדין המקומי בדין הצבאי שלה": פלסטינים נשפטים בבתי משפט צבאיים, מתנחלים בבתי משפט אזרחיים ישראליים. מאז סוף 2022 שר אזרחי במשרד הביטחון מכריע בעניינים האזרחיים בשטח C. (מקור: International Court of Justice, advisory opinion (UN doc. A/78/968), 19 ביולי 2024)ראו גם: Who votes, and who doesn't, The West Bank and annexation.

ת

תורתו אומנותו (Torato Umanuto): ההסדר שנקבע אחרי קום המדינה, שלפיו תלמידי ישיבות יכלו להצהיר ש"תורתו אומנותו" ולקבל דחייה של השירות הצבאי. הדחיות פקעו ב-30 ביוני 2023. (מקור: Israel Democracy Institute, 21 בינואר 2026)ראו גם: The Haredi draft.
תמיכה מבחוץ (Outside support): תמיכה בממשלה בהצבעות בכנסת בלי להצטרף לממשלה ובלי להחזיק במשרדים. אחרי שש"ס עזבה את הקואליציה של רבין בספטמבר 1993, 56 חברי הכנסת של הקואליציה נשענו על תמיכה מבחוץ של הסיעות הערביות. רע"ם הצטרפה לקואליציית בנט-לפיד ב-2021. בכלי מרכיבים קואליציה יש הפרדה בין חברות בממשלה, תמיכה מבחוץ היפותטית והימנעות; הבחירות האלה אינן מעידות על הסכם. (מקור: Israel Democracy Institute, the 1992 elections, 5 באוקטובר 2026)ראו גם: Forming a government, ציר זמן, /coalition-builder.

דווחו על טעות (באנגלית)